איך להתחבר למצלמות דרך האינטרנט?

אז היום ננסה לענות על השאלה החשובה מכולן, איך ניתן לצפות במצלמות האבטחה באמצעות רשת האינטרנט מרחוק?

קודם כל – כשאנחנו מתכוונים מרחוק אנחנו מתכוונים מאינטרנט "חיצוני" מה שאומר – לא ברשת הפנימית שלנו בבית, כשאנחנו רוצים להתחבר מרחוק אנחנו מעוניינים להתחבר למצלמות מרשת אחרת מהרשת בה נמצאות המצלמות – רשת אינטרנט כלשהי – סלולרית/מהעבודה/ מבית אחר אבל לא מרשת האינטרנט שלנו בבית. על מנת שדבר כל כך נפלא יקרה, יש לנו צורך שיתבצע חיבור בינינו – (המחשב/הסמארטפון/הטאבלט או כל מוצר אחר שיכול לאפשר לנו לצפות במצלמות) אל מערכת המצלמות שלנו שנמצאת בבית – (אם זה DVR/NVR או מצלמת IP ומחובר לראוטר שלנו.)

ישנן 2 שיטות עיקריות ונפוצות:

שיטה ראשונה (ומומלצת ביותר): חיבור באמצעות IP אמיתי (עם עדיפות לקבוע)

כאשר מערכת המצלמות שלנו מחוברת לנתב הבייתי, היא נמצאת ברשת הפנימית שלנו בבית, זאת אומרת שמכל מחשב או טלפון שנמצא באותה רשת ניתן להתחבר אליה באמצעות כתובת IP פנימית שהראוטר מחלק, כתובת IP פנימיות לרוב יראו כך: 10.0.0.100 או 192.168.1.100 (בד"כ)

מעבר לכתובת הפנימיות קיימות גם כתובות IP אמיתיות אשר משמשות חיבור בין ראוטרים, לראוטר שלנו בבית יהיה כתובת כזאת והיא תראה כך: 82.118.150.179 (פחות או יותר) הכתובת הזאת תשמש את כל המוצרים שמחוברים לרשת שלנו בבית – טלויזיה, סמארטפון, מחשבים ואפילו את הראוטר שלנו עצמו.

כאשר אנחנו ננסה להגיע לכתובת הזאת דרך אינטרנט חיצוני, אנחנו נגיע לראוטר הבייתי שלנו, אך כנראה ששם נעצר מכיוון שלא רק שיש לנו פיירוואל בראוטר שחוסם כניסות לא מזוהות, הראוטר לא ידע מי אנחנו ומה אנחנו רוצים בדיוק, למרות שיש DVR בבית, עדיין הראוטר לא יודע שאנחנו רוצים להגיע אליו ולכן רוב הסיכויים שכשנקיש את כתובת ה IP של הבית שלנו, נגיע למסך ריק אשר לא יתן לנו שום דבר. על מנת שהראוטר "יפנה" אותנו אל ה DVR שיש בבית יש לנו צורך לבצע הגדרות בראוטר הנקראות "הפניית פורטים", נכניס פקודה לראוטר שברגע שהוא רואה שמישהו מנסה להכנס אליו באמצעות "פורט" מסויים הוא יפנה אותו ל DVR על פי הכתובת הפנימית שלו, וככה נוכל להתחבר אל המצלמות שלנו ולצפות בהם.
על מנת שדבר כזה יקרה יש לנו צורך שיהיה לנו בבית כתובת אייפי אמיתית – מה שאומר שהיא שלנו (של הנתב שלנו) ואנחנו לא חולקים אותה עם עוד אנשים. מלבד זאת רצוי שהיא תהיה גם "קבועה" מכיוון שאחרת בכל פעם שנפעיל מחדש את הנתב שלנו, הכתובת תשתנה, ועד שלא נזהה את הכתובת החדשה ונקיש אותה לא נוכל להתחבר למצלמות.

שיטה שניה: חיבור דרך ענן.

בחיבור דרך ענן קורה דבר נפלא, קיים שרת כלשהו, איפשהו (בעיקר בסין), ואליו מערכת המצלמות שלנו מתחברת קבוע (DVR/NVR/מצלמת IP), במקרה הזה המערכת פונה ישירות אליו ואין צורך לפתוח פורטים בנתב כמו בשיטה הקודמת, המצלמות שלנו מחוברות קבוע לאותו שרת ענן ומזוהות על ידי מס' סידורי/קוד כולשהו, הן יושבות שם ומחכות..

הטלפון שלנו/המחשב/הטאבלט או כל מוצר שדרכו נרצה להתחבר למצלמות יצטרך להתחבר גם לאותו שרת ענן, לאחר שנבצע זיהוי למערכת שאותה נרצה לפגוש, ונאמת את הפרטים – שם משתמש וסיסמה, הענן יחבר אותנו למצלמות שלנו.

הפתרון של ענן הוא פתרון נחמד מאוד, ומתאים למקרים בהם לא רוצים להסתבך בניהול נתב, הזמנת כתובת IP וכו'.

הבעיה בפתרון הזה שהוא תלוי בענן, לפעמיים חיבור דרך ענן עלול לגרום חיבור איטי יותר למצלמות/ לא תמיד ניתן לקבל את כל האופציות האפשריות מהמצלמות מכיוון שהחיבור מוגבל לצפייה בלבד ולא לכניסה לממשק וכו'.

שיטה נוספת שקיימת, הנה חיבור באמצעות VPN – רשת וירטואלית פרטית על גבי רשת האינטרנט, חיבור באמצעות רשת VPN המאפשר חיבור מאובטח הנותן גישה למצלמות אבטחה דרך רשת "פנימית" כאשר האבטחה והאימות נעשה באמצעות שרת ה VPN.