כששכן מתנגד להתקנת מצלמות אבטחה בבניין משותף, זה עשוי ליצור מתח וקונפליקטים בין הדיירים. מצד אחד, ישנם דיירים שמבקשים לשפר את הביטחון וההגנה על הרכוש המשותף והפרטי. מצד שני, ישנם שכנים המודאגים מפגיעה בפרטיותם.

שאלות שכדאי לשאול

1. מה מטרת ההתקנה? – האם המצלמות אבטחה בבניין נועדו להגן על רכוש פרטי או משותף?
2. היכן ימוקמו המצלמות? – האם המצלמות מכוונות לשטחים ציבוריים בלבד או גם לאזורים פרטיים?
3. האם התקבלה הסכמה של הרוב הנדרש? – התקנת מצלמות בבניין משותף דורשת הסכמה של 75% מהדיירים באסיפה הכללית​ (האגודה לתרבות הדיור)​​ (האגודה לתרבות הדיור)​.
4. מה רמת הפגיעה בפרטיות? – האם המצלמות מכוונות לפנים דירה או לשטחים פרטיים אחרים?

המלצות לפתרון הסכסוך

1. תקשורת פתוחה – לנהל שיחה פתוחה עם השכנים המתנגדים ולהסביר את מטרת התקנת המצלמות ואת היתרונות הצפויים לביטחון הבניין.
2. חיפוש פתרונות ביניים – ניתן לשקול הצבת מצלמות אבטחה באזורים פחות רגישים לפרטיות או הפקדת גישה למצלמות בידי גורם שלישי כמו חברת אבטחה​.
3. שיתוף פעולה עם ועד הבית – ועד הבית יכול לשמש כמגשר ולסייע בהשגת הסכמה רחבה בין הדיירים.

מה לא כדאי לעשות

1. התעלמות מההתנגדות – התעלמות מדעת השכנים המתנגדים יכולה להחריף את הסכסוך ולהוביל לתביעות משפטיות.
2. התקנה ללא אישור – התקנת מצלמות ללא הסכמה של הרוב הדרוש מהווה הפרה של החוק ויכולה להוביל להשלכות משפטיות חמורות​
3. חדירה לפרטיות – יש להימנע מהתקנת מצלמות המכוונות לפנים דירה או לשטחים פרטיים אחרים, שכן זה נחשב לפגיעה בפרטיות ומנוגד לחוק הגנת הפרטיות​

מידע משפטי חשוב

על פי חוק הגנת הפרטיות, פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו היא אסורה. לכן, במקרים של פגיעה מהותית בפרטיות הדיירים, גם הסכמת רוב הדיירים לא תוכל לחייבם לסבול פגיעה זו​.

נוכחות המצלמות יכולה לשפר את תחושת הביטחון, אך יש לבצע זאת בהסכמה רחבה ותוך שמירה על פרטיות הדיירים. במידה וקיימת התנגדות מצד שכן, יש לפעול בדרכים דיפלומטיות, לנסות למצוא פתרונות מוסכמים ולהימנע מצעדים חד צדדיים.

למידע נוסף והנחיות מפורטות, ניתן לעיין באתר האגודה לתרבות הדיור, שם מפורטים חוקים ותקנות בנושא מצלמות אבטחה בבניין משותף, בנוסף ניתן לקרוא באתר א.ש מערכות אבטחה שאלות נפוצות בנוגע להתקנת מצלמות אבטחה בבנייני מגורים